יום ראשון, 4 ביולי 2010

קרחת הנער



הבהרה: הדברים הנכתבים כאן אינם מקצועיים ואינם מחליפים את דעתו של רופא או תזונאי או פסיכולוג, או אדם שפוי בשום אופן והינם באחריות הקורא בלבד.

היום נדבר על נושא כאוב במיוחד.
התקרחות.
למה אכפת לי אתם שואלים?
ובכן, מעבר לזה שאני מעדיפה את הגברים שלי שופעי שיער, גם את זה שעל ראשי כבר אפשר לספור על יד אחת.

השוק מציע לנו שלל תכשירים נגד נשירה והתקרחות, שכל אחד מהם מתיימר להיות זה שעובד במליון אחוז, בטוח, בדוק, סגור, סופי, תשאלו את ג'יימס בראון.
אני אישית ניסיתי מיני סוגים של ויטמינים וכדורים נגד נשירה.
אני יכולה לספר לכם בכנות, שאני עדיין אוספת את שיערי מהכרית מידי בוקר ומנסה ללא תועלת להחזירו למקומו הטבעי.
אצל גברים זה אף גרוע יותר, זה לא סתם נושר, זה נודד דרומה.

ובכל זאת, אם אתם לא בעניין של נקיטת צעדים דראסטיים כגון השתלת שיער, זריקות סטרואידים או צמצום קרקפת- (כן, יש כזה דבר והמשמעות שלו לא מלבבת בעליל, אמנע מתיאורה כאן על מנת להשאיר את הטור שלי שמח ועולץ)- ישנם גם טיפולים טבעיים למיניהם.
בסיסם של כל התכשירים הטבעיים, הוא ויטמיניים החיוניים לשערה, כמובן.

הם מחזקים אותה, מעבים אותה ומעודדים אותה ואת חברותיה בפונפונים ססגוניים.
מה שלא מספרים לכם, זה שהתכשירים יעזרו רק למי שאין נטייה גנטית להתקרחות, למי שבאמת מאמין בזה, למי שיכול להחביא כדורסל בשיער, למי שיכול לעשות ממנו שובך ליונים ולמעשה, למי שלא באמת מקריח.
אם יש כאן יחיד סגולה שניסה תכשיר כלשהו וזה עזר לו, אנא ספר.
או רק סרק בעדינות. בכל זאת, עד שגידלת.

להלן התיאוריה שלי, המוצגת במשל קצר: יש זקנים קובנים מקומטים שיושבים כל היום על ספסל ברחוב עם כוס מוחיטו, סיגר וקחון לתופף עליו, אשר חיים עד....לא מתים, ויש כאלה שירוצו כל יום, יאכלו דייסת קוואקר מדודה וקינואה אורגנית וימותו בוקר אחד מהתקף לב.

אתם יכולים לטעון שהם "יותר שמחים", שמוזיקה היא המזור להכל, שמוחיטו גם, שהכי פשוט זה הכי טוב, שזה גורל, שזה מזל, שזו קונספירציה של מקדונלדס בדרכה להשתלט על העולם, אבל אני לא מדברת על זה.
אני מדברת על גנטיקה, רבותיי וגבירותיי, גנטיקה.
אם אביך לא מקריח, גם דלילה לא תוכל לך.

טיפ טיפה- טיפ הספורט היומי לעצלנים:

תופפו על קחון. מוזיקה היא המזור לכל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה