יום שישי, 10 בספטמבר 2010

השמן והחזה


הבהרה: הדברים הנכתבים כאן אינם מקצועיים ואינם מחליפים את דעתו של רופא או תזונאי או פסיכולוג, או אדם שפוי בשום אופן והינם באחריות הקורא בלבד.

עזבו אתכם מלטגן.
בעצם עזבו אתכם גם מלבשל, לאדות ולאפות.
השריה- זה הדבר הבא.

מה שטוב לאלאניס מוריסט, בארי ווייט, טום יורק, פיונה אפל, שינייד אוקונור, נטלי פורטמן, וודי הארלסון, דריל האנה, קייטי הולמס ואפילו ללאונרדו דה וינצ'י- חייב להיות טוב גם לי.
אני מדברת על טבעונות.

יש כל מיני רמות של טבעונות-  החל מ- "מממ...אני בטח אהיה רעבה עוד שבוע, כדאי שאשים את האורז להשריה בקערת מים ואצא ללקט עשבים ודומדמניות ארסיות מצויות" וכלה ב- "עוף זו ציפור ופרה זו חיה".

אם נכנס להגדרות, טבעונות היא הרחבה של צמחונות. כלומר, לא נמנעים רק מאכילת בשר, אלא מאכילת כל מזון מן החי: חלב, ביצים, דגים ולעיתים אפילו דבש.

יש טבעונים מטעמי אידאולוגיה ומצפון שאף יחמירו וימנעו משימוש במוצרים העשויים עור או צמר, יש טבעונים מטעמי דת ואקולוגיה ויש מטעמי בריאות- ואלה מקפידים להמנע גם ממזון לא אורגני, קמח לבן, סוכר מזוקק ולמעשה מכל מזון מעובד.

אז מה בעצם הם כן אוכלים...? אם הם אוכלים...?

אני אישית, לא יכולה לדמיין את עצמי ללא התשוקה ההרסנית שיש לי לנתח עסיסי של בשר מדמם עם קורט פלפל שחור גס מדי פעם, לאיזה דניס בחמאה, שום ורוזמרין מעוטר שקדים קלופים קלויים או אפילו סושי עם ספייסי טונה, טמגו ועירית קצוצה, ארוחת בוקר מפנקת עם ביצי עין הנמסות על מצע לחם עם גבינת שמנת מעודנת, סלט חזה עוף באגסים ופלפלים פיקנטיים חרוכים מתובלים בשמן זית ורוקפור מיושנת, ולקינוח תביא לי עלי קרמל ממולאים מסקרפונה ברוטב ערק-אשכוליות דבשי מעוטר פיסטוקים מסוכרים ושבבי תאנים בשלות סמוקות. אה, ודיאט קולה, רשמת?


                         אין צורך להחזיר, ככה זה בדיוק המידה שאני אוהבת, תודה

ובכן, יש למצוא את עמק השווה. הוא מאוד מאוד עמוק מפסגת ערימת האוכל אותה כבשתי כרגע, אך עם זאת אני יכולה למצוא גם משהו מאוד קסום וכובש בהסתפקות במועט.
לא יעזור כלום, כמה שהזבל הזה טעים- אנשים שלא מאביסים עצמם במזון, אוכלים אותו בסיסי ופשוט, מסודר ומאוזן- חיים יותר זמן, יותר אנרגטיים ושמחים ויותר בריאים בכל המובנים. מוכח מליון פעם.
אבל טעים לאללה הזבל הזה.

עצה שלי, נסו לא להתפוצץ כשאתם אוכלים. זה קשה, אבל נסו לאכול לאט ולהרגיש מתי באה תחושת השובע, כי המנייאקית לוקחת ת'זמן.
גוונו במזון שלכם, אך אכלו קצת מכל דבר- ואני לא מתכוונת לצ'יפס קטן, קולה קטן והמבורגר קטן במקדונלס.

טיפ טיפה- טיפ ספורט יומי לעצלנים
צאו ללקט דומדמניות ארסיות מצויות ביער הקרוב לביתכם.