סקס, סמים וטופו
נתחיל בהיכרות בסיסית. אני אלינור, ואני סקפטית.
אמנם גם אני לא התחמקתי מצונאמי הטרנדים הבריאותיים שהגיע לשיאו בשנות ה-90, אבל לאחרונה אני מתחילה להרגיש שיש גבול לכל תעלול ולא צריך לבלוע בכפית כל תוסף תזונה שנותנים לנו.
כמו רבים, גם אני אבודה בין עשרות חנויות טבע שלפחות מחצית מסחורתן קשורה יותר לבתי חולים מאשר לבריאות, מחקרי בריאות סותרים לגבי כל דבר שאנחנו עושים- החל מהמלחת האוכל וכלה בבהייה בקיר, מאות ויטמינים ותוספי מזון המומלצים לנו על ידי אלה הבוחשים בצלחת ושבמקרה הטוב הם רק פלסבו ומיני רשתות מזון מהיר שמבטיחים לנו ששמן המנועים שלהם יוצר בכבישה קרה ומוחלף בתדירות הנהדרת של פעם בשבועיים.
עם זאת, אני כן יכולה להבטיח לכם שמידי שבוע, ניטפל לטרנד או מחקר בריאותי אחר הזוהר בשמי המיינסטרים וננסה להוציא ממנו את העוקץ. אם לא נצליח, נדע שאולי זה תעלול ששווה לבזבז עליו את מיטב כספנו.
***
זה התחיל כשאמא הצהירה בוקר בהיר אחד, שהכל יהיה מלא מעכשיו.
הלחם, האורז, הספגטי, אפילו הקוסקוס. אין יותר לחם לבן, אין יותר מוצרי חלב, אין יותר שומן רווי (כלומר- חטיפים) ובקיצור, אין יותר את כל המוצרים המכילים אחד מהחומרים המופיעים ברשימת החומרים האסורים שהודבקה למקרר. כל זאת בלי להזכיר את צומי המיצים לניקוי הגוף, תחליפי סויה וטופו לכל מאכל באשר הוא בליע ועוד מיני תבשילים נסיוניים שכל המשותף ביניהם היה חוסר טעם. כיף.
ההתחלה הייתה לא פשוטה. היו נסיונות מחאה קלים, אך אם להיות כנה, הם דעכו ככל שאימי התמקצעה ברזי המטבח הבריא. הלחם המלא שאפתה, באמת היה פריך ונימוח יותר מאשר הלחם הלבן, שבינינו- הופך בקיבה לאותה עיסה שהיינו מפיקים בגן הילדים עם קמח ומים בכדי להדביק את יצירות האמנות המופלאות שלנו.
אז נכון שמאז שעזבתי את בית הורי, פסגת הבריאות שלי מסתכמת בהצפת הסלט בטחינה גולמית משומשום מלא אורגני שקניתי בחנות "טבע", אבל זה בהחלט מרגיש יותר נעים- לפחות פסיכולוגית. לעיתים אף בשירותים.
אז אם כבר התחלנו עם לחם, מה באמת אנחנו יודעים על הסוגים הרבים שמציעים לנו תחת שמות כמו לחם כפרי, לחם דגנים, לחם מחיטה טרום נבוטה ועוד תארים שנשמעים לנו כמו בית הבראה בגליל?
זה בדיוק הזמן לעשות קצת סדר בבלגן ולהבין מה מוכרים לנו. סקרתי מגוון מחקרים, מאמרים ודעות ולהלן תקציר המסקנות:
לחם כפרי (כהה/ שחור)- זהו לחם לבן ש"נצבע" בקרמל. קרמל כידוע, הינו סוכר שרוף. כלומר, כשאתם אוכלים לחם כפרי, אתם מכניסים פנימה גם לחם לבן, גם סוכר לבן וגם שרוף. מה הבעיה עם שרוף אתם שואלים? אז מעבר לזה שכל חלקת ויטמין טובה נשרפת גם היא, שריפת המזון מייצרת תרכובות מסוכנות ורדיקלים חופשיים שכל מטרתם היא להביאנו אל סוף הדרך מהר כל האפשר. במיוחד במזונות פחממתיים כמו לחם, תפוחי אדמה ובשרים. דהיינו, הקץ לטוסט חרוך, סטייק וול דאן (הוא גם ככה יותר טעים כשהוא מדיום) ולזלילת השאריות השרופות בתחתית הסיר.
לחם דגנים- ובכן, גם חיטה לבנה, נקראת דגן. מה שמאפשר ביתר קלות את השקר הלבן: לחם דגנים אשר מכיל "דגן" (חיטה לבנה כאמור), כבר לא כל כך בריא כפי שהיה יכול להיות. אם אתם בודקים את רכיבי הלחם ומגלים שבמקום הראשון ברשימה מככבת החיטה הלבנה/ הדגן, משמע שזהו המרכיב העיקרי בלחם. (באופן כללי, הרכיב הראשון ברשימת הרכיבים על המוצר, הוא המרכיב העיקרי במזון).
לחם מלא- מה שהופך את החיטה למלאה, היא העובדה שגרגר החיטה לא הופרד מקליפתו, כלומר, מסובין החיטה. כשאתם רואים ברכיבי הלחם- סובין חיטה, דבר שנשמע בריא מאין כמוהו, פשוט אל תקנו את הלחם. סובין החיטה הוא רק קליפת החיטה וכאשר הוא מגיע בלעדיה, לא רק שאינו מועיל, אלא גם מונע ספיגת מינרלים החשובים לגוף. לסיכום, לחם מלא, הוא כל סוג לחם המופק מחיטה הנשארת עטופה בקליפת הסובין שלה ולא מופרדת ממנה. חשוב להוסיף, שבדומה לסיפור הדגן מהפסקה הקודמת, סובין וסובין-חיטה הם דברים שונים. סובין נקרא גם "סיבים תזונתיים" ויכול להיות בריא מאוד. למשל: סובין שיבולת שועל.
לחם מחיטה נבוטה וטרום נבוטה- זהו לחם מחיטה מלאה אשר כוללת גם את הנבט. יש להפריד בין נבט החיטה לבדו (ללא גרגר החיטה), אשר מכיל את חלבון הלקטין המפריע לפעילות קולטני האינסולין ואינו בריא. בלחם מחיטה נבוטה, הנביטו את נבט החיטה ובכך ביטלו את ההשפעה המזיקה של החלבון שנקרא 'לקטין נבט החיטה'. בלחם מחיטה טרום נבוטה, הנבט הגיע שלב אחד לפני ההנבטה ודומה מאוד ללחם מחיטה מלאה. בנוסף, חיטה מלאה טרום נבוטה מעשירה את הלחם בברזל, מגנזיום, וויטמינים נוספים מקבוצת B.
שבירת מיתוס- לחם מקמח חיטה מלאה אינו מתאים ובריא לכולם כפי שאמרו לנו. הוא עשוי להיות בעייתי לסוכרתיים או לרגישים לגלוטן, בדיוק כמו לחם מחיטה טרום נבוטה. הלחם היחיד שמתאים וטוב לכולם, הוא לחם מחיטה נבוטה.
חשוב לדעת שתו התקן הישראלי אינו מחמיר וגם לחם ש- 50% ממנו מורכב מקמח לבן ו50% מקמח מלא, ייקרא לחם מחיטה מלאה, לכן הכרחי לבדוק זאת.
כמו כן, גם תהליך ההכנה משמעותי ביותר; התפחה בשמרים היא הדרך המהירה, הקלה והנפוצה- אך גם פחות בריאה. שאור, הוא תהליך בו יוצרים מחמצת טבעית שמתפיחה את הלחם בתהליך ארוך ובריא יותר.
אם תהיו מוכנים לדבוק בעקרונות אלה, ישנם לחמים מומלצים נוספים כגון לחם שיפון, לחם סויה ולחם כוסמין הידועים בערכם תזונתי הגבוה.
כמו שאתם רואים, קשה לצאת עם מסקנה חד משמעית.
לכל אחד ואחת מאיתנו מתאים משהו אחר והצעד הראשון לחיים בריאים, הוא לדעת לסקור את השוק, את הרכיבים על גבי האריזה וכמובן, לדעת מה בריא לגופכם ומה פחות.
טיפ טיפה- טיפ הספורט היומי לעצלנים:
הרימו והורידו את השקיות מהסופר כאילו היו משקולות, כל הדרך מהמכונית אל תוך הבית.
נתחיל בהיכרות בסיסית. אני אלינור, ואני סקפטית.
אמנם גם אני לא התחמקתי מצונאמי הטרנדים הבריאותיים שהגיע לשיאו בשנות ה-90, אבל לאחרונה אני מתחילה להרגיש שיש גבול לכל תעלול ולא צריך לבלוע בכפית כל תוסף תזונה שנותנים לנו.
כמו רבים, גם אני אבודה בין עשרות חנויות טבע שלפחות מחצית מסחורתן קשורה יותר לבתי חולים מאשר לבריאות, מחקרי בריאות סותרים לגבי כל דבר שאנחנו עושים- החל מהמלחת האוכל וכלה בבהייה בקיר, מאות ויטמינים ותוספי מזון המומלצים לנו על ידי אלה הבוחשים בצלחת ושבמקרה הטוב הם רק פלסבו ומיני רשתות מזון מהיר שמבטיחים לנו ששמן המנועים שלהם יוצר בכבישה קרה ומוחלף בתדירות הנהדרת של פעם בשבועיים.
עם זאת, אני כן יכולה להבטיח לכם שמידי שבוע, ניטפל לטרנד או מחקר בריאותי אחר הזוהר בשמי המיינסטרים וננסה להוציא ממנו את העוקץ. אם לא נצליח, נדע שאולי זה תעלול ששווה לבזבז עליו את מיטב כספנו.
***
זה התחיל כשאמא הצהירה בוקר בהיר אחד, שהכל יהיה מלא מעכשיו.
הלחם, האורז, הספגטי, אפילו הקוסקוס. אין יותר לחם לבן, אין יותר מוצרי חלב, אין יותר שומן רווי (כלומר- חטיפים) ובקיצור, אין יותר את כל המוצרים המכילים אחד מהחומרים המופיעים ברשימת החומרים האסורים שהודבקה למקרר. כל זאת בלי להזכיר את צומי המיצים לניקוי הגוף, תחליפי סויה וטופו לכל מאכל באשר הוא בליע ועוד מיני תבשילים נסיוניים שכל המשותף ביניהם היה חוסר טעם. כיף.
ההתחלה הייתה לא פשוטה. היו נסיונות מחאה קלים, אך אם להיות כנה, הם דעכו ככל שאימי התמקצעה ברזי המטבח הבריא. הלחם המלא שאפתה, באמת היה פריך ונימוח יותר מאשר הלחם הלבן, שבינינו- הופך בקיבה לאותה עיסה שהיינו מפיקים בגן הילדים עם קמח ומים בכדי להדביק את יצירות האמנות המופלאות שלנו.
אז נכון שמאז שעזבתי את בית הורי, פסגת הבריאות שלי מסתכמת בהצפת הסלט בטחינה גולמית משומשום מלא אורגני שקניתי בחנות "טבע", אבל זה בהחלט מרגיש יותר נעים- לפחות פסיכולוגית. לעיתים אף בשירותים.
אז אם כבר התחלנו עם לחם, מה באמת אנחנו יודעים על הסוגים הרבים שמציעים לנו תחת שמות כמו לחם כפרי, לחם דגנים, לחם מחיטה טרום נבוטה ועוד תארים שנשמעים לנו כמו בית הבראה בגליל?
זה בדיוק הזמן לעשות קצת סדר בבלגן ולהבין מה מוכרים לנו. סקרתי מגוון מחקרים, מאמרים ודעות ולהלן תקציר המסקנות:
לחם כפרי (כהה/ שחור)- זהו לחם לבן ש"נצבע" בקרמל. קרמל כידוע, הינו סוכר שרוף. כלומר, כשאתם אוכלים לחם כפרי, אתם מכניסים פנימה גם לחם לבן, גם סוכר לבן וגם שרוף. מה הבעיה עם שרוף אתם שואלים? אז מעבר לזה שכל חלקת ויטמין טובה נשרפת גם היא, שריפת המזון מייצרת תרכובות מסוכנות ורדיקלים חופשיים שכל מטרתם היא להביאנו אל סוף הדרך מהר כל האפשר. במיוחד במזונות פחממתיים כמו לחם, תפוחי אדמה ובשרים. דהיינו, הקץ לטוסט חרוך, סטייק וול דאן (הוא גם ככה יותר טעים כשהוא מדיום) ולזלילת השאריות השרופות בתחתית הסיר.
לחם דגנים- ובכן, גם חיטה לבנה, נקראת דגן. מה שמאפשר ביתר קלות את השקר הלבן: לחם דגנים אשר מכיל "דגן" (חיטה לבנה כאמור), כבר לא כל כך בריא כפי שהיה יכול להיות. אם אתם בודקים את רכיבי הלחם ומגלים שבמקום הראשון ברשימה מככבת החיטה הלבנה/ הדגן, משמע שזהו המרכיב העיקרי בלחם. (באופן כללי, הרכיב הראשון ברשימת הרכיבים על המוצר, הוא המרכיב העיקרי במזון).
לחם מלא- מה שהופך את החיטה למלאה, היא העובדה שגרגר החיטה לא הופרד מקליפתו, כלומר, מסובין החיטה. כשאתם רואים ברכיבי הלחם- סובין חיטה, דבר שנשמע בריא מאין כמוהו, פשוט אל תקנו את הלחם. סובין החיטה הוא רק קליפת החיטה וכאשר הוא מגיע בלעדיה, לא רק שאינו מועיל, אלא גם מונע ספיגת מינרלים החשובים לגוף. לסיכום, לחם מלא, הוא כל סוג לחם המופק מחיטה הנשארת עטופה בקליפת הסובין שלה ולא מופרדת ממנה. חשוב להוסיף, שבדומה לסיפור הדגן מהפסקה הקודמת, סובין וסובין-חיטה הם דברים שונים. סובין נקרא גם "סיבים תזונתיים" ויכול להיות בריא מאוד. למשל: סובין שיבולת שועל.
לחם מחיטה נבוטה וטרום נבוטה- זהו לחם מחיטה מלאה אשר כוללת גם את הנבט. יש להפריד בין נבט החיטה לבדו (ללא גרגר החיטה), אשר מכיל את חלבון הלקטין המפריע לפעילות קולטני האינסולין ואינו בריא. בלחם מחיטה נבוטה, הנביטו את נבט החיטה ובכך ביטלו את ההשפעה המזיקה של החלבון שנקרא 'לקטין נבט החיטה'. בלחם מחיטה טרום נבוטה, הנבט הגיע שלב אחד לפני ההנבטה ודומה מאוד ללחם מחיטה מלאה. בנוסף, חיטה מלאה טרום נבוטה מעשירה את הלחם בברזל, מגנזיום, וויטמינים נוספים מקבוצת B.
שבירת מיתוס- לחם מקמח חיטה מלאה אינו מתאים ובריא לכולם כפי שאמרו לנו. הוא עשוי להיות בעייתי לסוכרתיים או לרגישים לגלוטן, בדיוק כמו לחם מחיטה טרום נבוטה. הלחם היחיד שמתאים וטוב לכולם, הוא לחם מחיטה נבוטה.
חשוב לדעת שתו התקן הישראלי אינו מחמיר וגם לחם ש- 50% ממנו מורכב מקמח לבן ו50% מקמח מלא, ייקרא לחם מחיטה מלאה, לכן הכרחי לבדוק זאת.
כמו כן, גם תהליך ההכנה משמעותי ביותר; התפחה בשמרים היא הדרך המהירה, הקלה והנפוצה- אך גם פחות בריאה. שאור, הוא תהליך בו יוצרים מחמצת טבעית שמתפיחה את הלחם בתהליך ארוך ובריא יותר.
אם תהיו מוכנים לדבוק בעקרונות אלה, ישנם לחמים מומלצים נוספים כגון לחם שיפון, לחם סויה ולחם כוסמין הידועים בערכם תזונתי הגבוה.
כמו שאתם רואים, קשה לצאת עם מסקנה חד משמעית.
לכל אחד ואחת מאיתנו מתאים משהו אחר והצעד הראשון לחיים בריאים, הוא לדעת לסקור את השוק, את הרכיבים על גבי האריזה וכמובן, לדעת מה בריא לגופכם ומה פחות.
טיפ טיפה- טיפ הספורט היומי לעצלנים:
הרימו והורידו את השקיות מהסופר כאילו היו משקולות, כל הדרך מהמכונית אל תוך הבית.
מגניב ביותר.
השבמחקאסור לצנזר אותך:)
תודה אנונימי/ת
השבמחק:)
גם אני לא בעד צנזורה....
כתבה מקצועית שלא הייתה מביישת תזונאית עם תואר ראשון.....
השבמחקסוף סוף נתנו לך במה!!!
השבמחקכל הכבוד
אני גאה בך :)
ניסיתי את העניין עם השקיות. כמי שגרה בקומה שלישית הרגשתי כמו אחרי חדר כושר.אחלה עצה!
השבמחקזו הרגשה נפלאה לעשות את מה שאפשר עם מה שנאר הא... ;)
השבמחקבפעם הבאה, הוסיפי לזה כיווץ ישבן
:)