עוזי גיטרמירז פיינרמן

ההיכרות הראשונה שלי עם עוזי פיינרמן הייתה בהופעה של האחים רמירז בלבונטין 7 בקיץ שעבר.

שלושה בסיסי אם של כשרון צרוף פנטסטי שיוצרים יחד כל כך הרבה גרוב משובח בנגיעות של כל כך הרבה סגנונות.

אהבה משמיעה ראשונה, ומאז אנחנו ביחד.

 מאז ועד להופעה המדוברת של עוזי באוזן בר, כבר הרחיק שִמֲעָם של הרמירזים במרחבי הפייסבוק ובבלוגיאדה המוזיקלית, ועל מעלליהם- ביחד ולחוד- סופר ועודכן רבות.

באתי, כאמור, מוכנה ונרגשת לקראת ההופעה שהייתה כולה בסימן אלבום הבכורה שלו, הממשמש ובא עלינו לטובה.

ההופעה נפתחה בקטע אינסטרומנטלי של כעשר דקות.

עשר דקות של עונג רוקנרולי- גרובי טהור, עם בייס-ליין מרטיט (שהיה אפשר להגביר לטעמי), גיטרה- עוזי כמו שרק הוא יכול ומתופף שלא השאיר אף אחד אדיש.

וזה הרגע לשתף אתכם בעומדים (יחפים, יש לציין) על הבמה:

שחם אוחנה, בסיסט ויוצר מוכשר שעבד עם אמנים אינספור ומוערך מאוד בתעשיית המוזיקה.

טל תמרי, המתופף הגרובי המוכר לכם מהרכב הפ'אנק פאנקנשטיין,

ועוזי פיינרמן- גיטריסט על (בום פם, האחים רמירז ועוד).

                                             (צילום: נדב הופמן)

השיר השני, שמיד צלצל לי מוכר, היה girl don't lie שמבוצע גם על ידי האחים רמירז.

קל, קל מאוד להתמכר לקול של עוזי. יש בו עומק מרגיע וחספוס מתקתק שגורם לך לרצות ללכת עם זה לישון.

ולצחצח עם זה שיניים בבוקר וללכת עם זה לעבודה ולשמוע את זה בעבודה וגם בארוחת הערב. הבנתם את הנקודה.

החל מהרגע הזה, הבירות כבר החלו לקיים את ייעודם הנצחי והצטרפתי באופן מלא אל ההוויה הכוללת ואווירת "רקוד כאילו אין מי שרואה" המופלאה ששכנה במקום.

לי, באופן אישי, יש חולשה אטומית לסאונד שהפיקו עוזי וחבריו להרכב.

סאונד וודסטוק, אני קוראת לזה. חמים ופריך, מעט נוסטלגי ועדיין- יכול לחדש.

כמו בוודסטוק, גם במוזיקה של עוזי יש עירוב של המון סגנונות: פולק, קאנטרי, לעיתים פסיכאדלי, בלוז, נגיעות ג'אז - רוקנרול צבעוני במיטבו.

יפה הגדיר גיורא שפיגלר, הבעלים של הבר ממנו הצלחתי לדלות כמה משפטים (וצ'ייסרים): "אלטרנטיב- היפי עם טוויסט, רוק עם המון מסורת אבל לא מסורתי, פאנקי, גרובי, פולקי...אי אפשר להפסיק לנענע את התחת..." הוא גם הוסיף שהאווירה מדליקה, שמוסיף מאוד לדעתו שהמקום קטן ואינטימי ושבסאונד ובאקוסטיקה הושקעו משאבים רבים ומרגישים את זה.

התחת המנענע שלי נאלץ להסכים.

ההופעה הייתה ארוכה ומספקת (כשעה וחצי), בוצעו 17 קטעים מרקידי ישבנים ומשמחי לבב כולל ההדרן והשיאים של הערב היו ללא ספק:

 סולואי גיטרה-עוזי משובחים, הכימיה המגניבה בין עוזי לשחם הבסיסט שגם ליווה בשירה, קאבר מעולה ל-I want some more  של the black keys ,

She's so young - הסינגל הראשון מהאלבום שכבר הפך ללהיט ברדיו,

סולו תופים מטריף של טל תמרי בהדרן ובעיקר- הסאונד-וודסטוק הזה שאני כל כך אוהבת.

                        (צילום: נדב הופמן)

סגנון מוזיקאלי: רוק, פולק, קאנטרי, בלוז
ביצוע: מדויק ומענג לאזניים, גרובי וכייפי לעיניים.
אווירה: מסיבת ריקודים פרועה באסם.
מיקום: אוזן בר, קינג ג'ורג' 48
איחור: של שעה- לא כ"כ מגניב באמצע שבוע.
יחס תמורה למחיר: 40 שקלים- שווה כל אגורה.